<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חנא פתוראה</h1>
<h2>דף נד:</h2>
גרס' באילו טריפות [חולין נ"ד ע"ב] בגמרא דאילו כשירו' בבהמה נקבה הגרגרת עד כמה תחסר רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי, ובגמרא אמר זעירי כגון אתון דלא מתחמי לכו שיעורא כדינרא קורדינאה אמר אביי ומשתכחא כימעתא זוטרתי ביני פשיטי רברבי דפומבדיתא, אמר רב חנא פתוראה פי' שולחני, לעיל מינאי הוה קאי בר נפחא ובעא מיני דינרא קורדינאה לשיעורי טריפתא ובעאי למיקם מיקמי ולא שבק לי א"ל שב בני שב שאין בעלי אומנות רשאין לעמוד בפני תלמ' חכמים בשעה שעוסקין במלאכה. והכי נמי מסיק בפ"א דקידושין [ל"ג ע"א] דמקיש קימה להידור והידור לקימה מה הידור שאין בה ביטול מלאכה אף קימה שאין בה ביטול ומה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בה חסרון כיס מיכאן אמרו שאין בעלי אומנות רשאין לעמוד וכו' ופרכינן הא דפ' אחרון דביכורים כל בעלי אומניות עומדים מפניהם, ומתרץ ר' יוחנן מפניהם עומדים מפני תלמ' חכמ' אין עומדין וא"ר יוסי בר אבין בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה ודחינ' ולא היא התם כדי שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא. ובירושלמי [בכורים פ"ג ה"ג] מקשי ולא כן תני תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בה חסרון כיס שנייא היא שהיא אחת לקיצים. ר' יוסי בר בון בשם הונא בר חייא בא וראה מה גדול כחן של עושי מצוה שמפני זקן אין עומדין ומפני עושי מצוה עומדין, א"ר יוסי בר אבון אילין דקיימין מן קומי מיתא אינן עומדין אלא מן קומי אילין דגמלין ליה חסד. ולבני ארץ ישר' היה דינרא קורדינאה חידוש כי הכא דר' יוחנן בעי מרב חנא אותו דינר. וגרס' נמי בפ"א במס' ע"ז [ו' ע"ב] ההוא מינא דשדר ליה דינרא קורדינאה לר' יהוד' נשיאה וכו'.
